אם קולומבוס גילה את אמריקה אני בהחלט גיליתי את עצמי בעוד אני אומר שאין רע בלאהוב קצת גם את עצמך.
ידידות וידידים
ידידות וידידים, איך מתחזקים קשרים תוך כדי קשר?
ידידים וידידות הם בעצם חברים טובים שלא מוגדרים כחברים, כי בעברית (בניגוד לאנגלית friend מולBoyfriend ו-Girlfriend) חברים היא מילה המגדירה מערכת יחסים זוגית.
ידידים הם בני זוג לכל דבר, רק בלי ענייני המיטה שבאמצע.
ידיד הוא האדם שאיתו אני מתייעצת, לו אני מספרת, איתו אני נפגשת, ורוב הסיכויים שאני אף מכירה את בני משפחתו, בנות זוגו, שותפיו לדירה ואפילו את הבוסית המעצבנת שלו (כי את מי הוא לקח לאירוע החברה בה הוא עובד, אם לא אותי?) אני אשת סודו והוא איש סודי ואחד האנשים שהכי יקרים לי. הוא אדם כל כך יקר לי שאלמלא הסיבות X, Y ו-Z כבר מזמן הייתי צועדת איתו אל עבר החופה.
וכך שגרת התמיכה ההדדית, המפגשים החברתיים וה-smsים של "אני בקרייסס, בואי ומהר", הייתה נמשכת לה באין מפריע אלמלא נכנס גורם שלישי ומפריע למשוואה בן או בת זוג.
כן, כן, אין מה לעשות, ברגע שאהוב/ת הלב נכנסים לתמונה, הזמן המשותף עם הידיד הולך ומתמעט. יש אסאמאסים, שיחות דיווח, שיתוף בהתלבטויות, אך הווליום יורד. הווליום של האכפתיות, ההשקעה ובעיקר של הזמן המשותף.
האמת שיש משהו מאוד לא הוגן בסיפור הזה.
הידידים עוברים יחד עולם ומלואו (ולעיתים פז"מ הביחד שלהם הוא מעל 20 שנה) ופתאום נכנסת איזו פקאצה או מעאפן לתמונה, כאלה שיורים חץ ישיר ללב, והידיד/ה מתרחקים אל עבר האופק עם בן/בת הזוג.
אז דבר ראשון כדאי לנשום עמוק ולהירגע, ודבר שני לשמוח מהלב שהידיד/ה שלנו מצאו את אהבת ליבם, ודבר שלישי להבין שעם רצון הדדי אפשר עדיין להיות ידידים טובים. טובים מאוד אפילו. אולי עם מעט פחות זמן משותף אך עדיין עם עומק, איכות וכייף.
בשביל תחזוק הקשר צריכה להיות קיימת קודם כל מודעות לכך שהידיד/ה כבר לא יהיו קרובים כל כך, וב-stand by כפי שהיו.
אחרי שהבנו את זה וקיבלנו את דרך העולם, מומלץ לתפוס שיחת נפש כנה עם הידיד/ה ולומר שאנחנו שמחים מאוד באושרם אך שנשמח עדיין להיות, על אף האהבה החדשה, חלק חשוב וקיים בחייהם.
רצוי לשתף בגילוי לב בחששות וברגשות ("אני לא יודעת אם זה בסדר שאתקשר ב-22:00", "אני מפחד שכבר לא תהיי בשבילי") ולקבוע התנהלות חדשה של הביחד הידידי. התנהלות הכוללת הגדרות ברורות של מתי להתקשר, מתי להפגש, מתי לקפוץ, מתי לא מתאים, והיא דורשת היכרות עם האהובים החדשים שבמשוואה.
כמו שאביר החלומות/נסיכת החלומות מאיימים עלייך, הידיד/ה הותיק/ה, כך את/ה מאיימ/ת על האביר והנסיכה.
יתר על כן, לחדשים שבמשוואה יש הרבה יותר פחד ופרפרים בלב מאשר לך.
אתה מכיר את הנסיכה שלהם מכל הכיוונים, את משפחתה ואם הייתם כותבים ספר יחד הוא היה רב מכר הכולל- סיפורי טיול צופים, ההשעיה המשותפת מבי"ס, קבורת דג הזהב וקורס הצלילה באילת.
אז יש חשיבות להיכרות הדדית ולהבנה שאף אחד לא מאיים על קיום השני ואחרי זה רצוי לשוחח עם אביר החלומות/נסיכת החלומות ולהבהיר כמה חשוב לך ידיד/ה בחיים. וכדאי מלכתחילה להתנהל לפי הנוהל החדש על מנת שכל הנפשות הפועלות, יפנימו את המצב החדש.
ובעיקר כדאי לדעת, שעד שזה לא חתונה (וגם אם זה כן, מסתבר לאור סטטיסטיקות הגירושים), בני זוג ילכו ויבואו אך הידיד/ה, אם נאפשר להם, ישארו לתמיד.
.jpg)
ידידים וידידות הם בעצם חברים טובים שלא מוגדרים כחברים, כי בעברית (בניגוד לאנגלית friend מולBoyfriend ו-Girlfriend) חברים היא מילה המגדירה מערכת יחסים זוגית.
ידידים הם בני זוג לכל דבר, רק בלי ענייני המיטה שבאמצע.
ידיד הוא האדם שאיתו אני מתייעצת, לו אני מספרת, איתו אני נפגשת, ורוב הסיכויים שאני אף מכירה את בני משפחתו, בנות זוגו, שותפיו לדירה ואפילו את הבוסית המעצבנת שלו (כי את מי הוא לקח לאירוע החברה בה הוא עובד, אם לא אותי?) אני אשת סודו והוא איש סודי ואחד האנשים שהכי יקרים לי. הוא אדם כל כך יקר לי שאלמלא הסיבות X, Y ו-Z כבר מזמן הייתי צועדת איתו אל עבר החופה.
וכך שגרת התמיכה ההדדית, המפגשים החברתיים וה-smsים של "אני בקרייסס, בואי ומהר", הייתה נמשכת לה באין מפריע אלמלא נכנס גורם שלישי ומפריע למשוואה בן או בת זוג.
כן, כן, אין מה לעשות, ברגע שאהוב/ת הלב נכנסים לתמונה, הזמן המשותף עם הידיד הולך ומתמעט. יש אסאמאסים, שיחות דיווח, שיתוף בהתלבטויות, אך הווליום יורד. הווליום של האכפתיות, ההשקעה ובעיקר של הזמן המשותף.
האמת שיש משהו מאוד לא הוגן בסיפור הזה.
הידידים עוברים יחד עולם ומלואו (ולעיתים פז"מ הביחד שלהם הוא מעל 20 שנה) ופתאום נכנסת איזו פקאצה או מעאפן לתמונה, כאלה שיורים חץ ישיר ללב, והידיד/ה מתרחקים אל עבר האופק עם בן/בת הזוג.
אז דבר ראשון כדאי לנשום עמוק ולהירגע, ודבר שני לשמוח מהלב שהידיד/ה שלנו מצאו את אהבת ליבם, ודבר שלישי להבין שעם רצון הדדי אפשר עדיין להיות ידידים טובים. טובים מאוד אפילו. אולי עם מעט פחות זמן משותף אך עדיין עם עומק, איכות וכייף.
בשביל תחזוק הקשר צריכה להיות קיימת קודם כל מודעות לכך שהידיד/ה כבר לא יהיו קרובים כל כך, וב-stand by כפי שהיו.
אחרי שהבנו את זה וקיבלנו את דרך העולם, מומלץ לתפוס שיחת נפש כנה עם הידיד/ה ולומר שאנחנו שמחים מאוד באושרם אך שנשמח עדיין להיות, על אף האהבה החדשה, חלק חשוב וקיים בחייהם.
רצוי לשתף בגילוי לב בחששות וברגשות ("אני לא יודעת אם זה בסדר שאתקשר ב-22:00", "אני מפחד שכבר לא תהיי בשבילי") ולקבוע התנהלות חדשה של הביחד הידידי. התנהלות הכוללת הגדרות ברורות של מתי להתקשר, מתי להפגש, מתי לקפוץ, מתי לא מתאים, והיא דורשת היכרות עם האהובים החדשים שבמשוואה.
כמו שאביר החלומות/נסיכת החלומות מאיימים עלייך, הידיד/ה הותיק/ה, כך את/ה מאיימ/ת על האביר והנסיכה.
יתר על כן, לחדשים שבמשוואה יש הרבה יותר פחד ופרפרים בלב מאשר לך.
אתה מכיר את הנסיכה שלהם מכל הכיוונים, את משפחתה ואם הייתם כותבים ספר יחד הוא היה רב מכר הכולל- סיפורי טיול צופים, ההשעיה המשותפת מבי"ס, קבורת דג הזהב וקורס הצלילה באילת.
אז יש חשיבות להיכרות הדדית ולהבנה שאף אחד לא מאיים על קיום השני ואחרי זה רצוי לשוחח עם אביר החלומות/נסיכת החלומות ולהבהיר כמה חשוב לך ידיד/ה בחיים. וכדאי מלכתחילה להתנהל לפי הנוהל החדש על מנת שכל הנפשות הפועלות, יפנימו את המצב החדש.
ובעיקר כדאי לדעת, שעד שזה לא חתונה (וגם אם זה כן, מסתבר לאור סטטיסטיקות הגירושים), בני זוג ילכו ויבואו אך הידיד/ה, אם נאפשר להם, ישארו לתמיד.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 13/09/2012 14:27:05
פורסם בתאריך: 05/07/2012 12:39:36
פורסם בתאריך: 02/01/2024 11:22:32
 re.jpg "יחסים פתוחים זו לא מילה גסה")
פורסם בתאריך: 01/03/2016 11:49:43
פורסם בתאריך: 20/09/2012 15:59:16
