לאהוב לאחר אובדן

את בהחלט יכולה לטעון שאהבת אותו אהבה עזה בגלל כלכך הרבה סיבות,
אהבת אותו בגלל החיוך, גם אהבת בגלל היכולת הזאת לנשק אותך כל בוקר ולהשאיר לך ורד על הכר, אהבת אותו בגלל היכולת להיות טוב לב וחם לסובבים אותו ואותך, חייתם חיים מושלמים אך לפתע נגוז החלום, הגבר שאהבת מכל, נלקח ממך באופן פתאומי, יום אחד ששבת מהעבודה, הכנת את עצמך לצאת איתו למופע המוסיקה של רמי קלנשטיין כשלפתע הגיע הטלפון הזה, הטלפון הזה שממנו חששת מכל, את מבינה שכל עולמך נפל על ראשך ונשארת לבד, איבדת את האיש שהיה יקר לך מכל.

איך ממשיכים אם בכלל?

את מנסה להבין ולעקל את הפרידה הפתאומית, יש לך בהחלט את הזמן הזה שיצרת לעצמך שכמו בכל פרידה טבעית או פרידה פתאומית הזמן הוא המרפא, את משחזרת לעצמך את כל הרגעים המופלאים, את האהבות ואת מה שכלכך גרם לך לזכור את אהבתך אליו, כעבור זמן מה את מחליטה שזהו ועדיין שואלת את עצמך איך ממשיכים הלאה? איך לוכדים את כל הזכרונות המוחשיים והנפשיים ומטמינים אותם בסל הזכרונות אם בכלל? בתוקף הרוחניות שבך את זוכרת שהציווי הגדול הוא החיים ואת באמת מקווה להמשיך את חייך.


להתאהב מחדש?

איך באמת לעשות זאת? איך לקום בוקר אחד ולהחליט שזהו, גם לך מגיע לאהוב בשנית, כשקשר נגמר לרוב מתוך הסכמה אפשר בהחלט לסגור את הדלת ולהמשיך הלאה אבל כולנו יודעים לגבי הפסקתו של קשר באופן פתאומי, כשזה מגיע בדרך ההפתעה אין אנו באמת מוכנים לזה, לא היה לנו זמן להפרד והנה אנחנו שבורי לב ממישהו שהיום היה איתנו והיום איננו עוד, הזמן עובר והזכרונות אינם מרפים כלכך בקלות ובכל זאת הרצון העז הוא לאהוב בשנית, האם זה אפשרי? האם אפשרי להשאיר את הזכרון מאחור ולצעוד עם הפנים קדימה? האם מדובר בכמיהה או ברצון אמיתי?

אהובנו היקר נמצא שם תמיד איתנו, גם כשאיננו יודעים,בטוחים או חשים הוא שם, נושף בעורפנו בחוזקה אך עם הזמן הולכת וקטנה לה הנשיפה ואנו בהחלט יכולים להפתיע את עצמנו בהכרות חדשה ומרעננת, הדבר הראשון שנשתדל לעשות הוא לא לבצע השוואות בין הקשר שנגדע לבין הקשר החדש, יש בהחלט לתת צאנס לכל קשר בפני עצמו שהרי כל אדם הוא בהחלט עולם, לצד זאת תמיד אפשרי לאהוב מתוך מקום חברי ולאט לאט לפתח את הרגש למקום בטוח ולגלות שאפשר להתאהב שוב גם לאחר אובדן,אפשר לחוש שוב את מה ששכחנו מזמן.

אם גם לכם יש סיפורים דומים, ספרו לנו.