קשר חדש

להתחיל קשר חדש

בסיום ביה"ס יסודי, ואח"כ בסיום חטיבת הביניים, התיכון ואפילו הצבא – תמיד נאמר לנו שסוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש. בדר"כ זה לווה במשיכות אף קלות, עצב קל בלב, חשש לקראת העתיד, תחושת אי ידיעה וסקרנות עזה לדעת איך יהיה לי בשלב הבא.
בנוסף למשפט הנ"ל ולתחושות הלב שמענו אף ברמקולים מסביב, את השיר "החגיגה נגמרת" (מילים ולחן- נעמי שמר); שיר שיש בו מן עצב מתוק שכזה. ליווי נפלא למתוק-עצוב שבלב. בעצם, המתוק-עצוב הזה והבלבול שבתחושת הסיום ואי הידיעה לגבי העתיד, זה מה שמתרחש בשלב של אחרי הקשר שהסתיים (פרידה מבן/בת הזוג) ולפני הקשר הבא.

הבעיה שזה מתרחש בווליומים הרבה יותר גבוהים. כי הרי, לא משנה מה אנו חשים אחרי הפרידה - אולי יש בנו עצב עמוק וגעגוע, אולי הקלה, אולי תחושת אשמה, אולי כמיהה, אולי בלבול - מה שבטוח, אנו חשים משהו. וה"משהו" הזה משפיע על הרצון להתחיל קשר חדש.

זה הרי אבסורד ואולי אבסורד מודחק אבל בעצם, אנו מציירים את אביר החלומות/נסיכת החלומות לפי המודל הקודם. בהתאמה או בניגוד מוחלט, אך עדיין המודל הקודם הוא המדד שלנו. בנוסף לזה, אנחנו נקרעים בין "אני לא רוצה גבר עכשיו חצי שנה לפחות" לבין מחשבות "ריבאונד" ("כך אולי יהיה לי קל יותר ומהר יותר לשכוח את שוברת הלבבות הזאת, אם אנסה קשר עם זאת שרוצה אותי").

מי שמחפש נוסחה מדויקת למתי להתחיל קשר חדש, לאחר הפרידה, לא ימצא כאן. מה שהוא כן ימצא זאת את ההבנה שיש מורכות בסיפור, וברגע שיש הבנה ומודעות למורכבות שבסיפור, אז זוהי כבר חצי הדרך לקראת הקשר הבא.
אין אפס, התחלה של קשר חדש היא מן הימור לא בטוח, סטייל זריקת הקוביות בקזינו בלאס וגאס (כן, יכול להיות שכל הז´יטונים מגיעים אליי אך גם יכול להיות שהפסדתי את 5000$ שהרווחתי בעמל רב, דפיקות לב, מתח, הזעות ותחושת אי ידיעה).
כן, קשר חדש הוא דבר מה חדש ורענן בחיי השגרה המשמימים. ויותר מזה, יש בקשר חדש הזדמנות לחיים חדשים שונים בתכליתם למה שהורגלתי עד כה; מגע אחר, תפיסת עולם שונה, מגורים בקיבוץ/מושב/על קו הגבול, מעגל חברים חדש ועוד כהנה וכהנה.
ועדיין, הקשר החדש טומן בתוכו את כל הבעיות, המכשולים והכאבים שטמן הקשר הקודם והקשר הקודם-קודם-קודם שלו.
והאמת הכי אמיתית היא שאני מפחד/ת להיפגע, להיכוות ולהיקשר לאחות, לבת דודה, לכלב ולאמא המעצבנת. כי נפגעתי כבר פעם אחת ולא מתאים לי שוב.

אז כאן הזרקור פונה בעצם למי שחווה פרידה. כאמור, אין נוסחה. מה שיש, זוהי התבוננות פנימה ותשובות כנות לשאלות הבאות –
אתה מוכן לקשר? בא לך אהבה? אתה כבר פחות מתגעגע? הכאב שבלב שכך קמעא?
והכי חשובה היא ההבנה – הלא מנחמת אך המציאותית – שאף אחד לא מבטיח לך שלא תפגע שנית. אך מצד שני, אף אחד גם לא מבטיח לך שבטוח שתפגע.

זהו הימור, ממש סטייל לאס וגאס. אך הימור שטומן בתוכו את הסיכוי למצוא את האחד/האחת.

מה אתכם? התחלתם שלב חדש בחיים והייתם מעוניינים קצת לשתף? נשמח לשמוע.