למה כדאי לי להתפשר

מכירים את החבר/ה האלו שכל הזמן יוצאים לדייטים אבל לא עוברים לשלב הזוגיות. תמיד הם מוצאים איזה בעיה כלשהי. בדרך-כלל, טענתם המרכזית היא שהם מעדיפים לא להתפשר על זוגיות. מבחינתם עדיף להיות לבד מאשר במערכת יחסים עם מישהו שלא קולע בול לטעמם. יש גם את הצד השני של המטבע. אלו שכל מישהו שקצת מוצא חן בעיניהם, הם כבר עושים בראש תכנונים לחתונה וילדים. אלו שני צדדים קיצוניים. לדעתי, פשרה היא חלק מרכזי בחיינו. השאלה היא מתי כן כדאי להתפשר.

למה לא כדאי לי להתפשר?
יש הרבה סיבות. אנחנו חיים בעולם מודרני, אף אחד לא באמת מכריח אותנו מי יהיו הפרטנרים שלנו לזוגיות. אין שידוכים כפויים וכל היוצא מכך. אם זה המצב, אז למה להתפשר? יש כל-כך בחירות שנכפות עלינו בצורה חיצונית, אז למה גם בזוגיות, אחד הדברים המרכזיים בחיינו, אנו צריכים להתפשר בבחירתנו?
חוץ מזה, אם מתחילים להתפשר, איפה נמתח את הגבול? אם נתפשר על זה ועל זה, פתאום נמצא את עצמנו עם אנשים שבכלל לא מתאימים לנו. הרי אנחנו יודעים בדיוק מי מתאים לנו ומי לא. אז למה לקחת במודע משהו פחות איכותי?

למה כן כדאי להתפשר?

אנו חיים בעולם מודרני, עולם שבו כל האפשרויות פתוחות בפנינו. אבל כפי שזוגות גרושים רבים גילו, אפילו כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים בול מי מתאים לנו, יש הרבה מקרים, יותר מידי מקרים שבהם אנו מגלים שטעות בידינו.
אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. רצון הוא משהו שמפתח לאורך זמן, אך יש לו אופי מאוד אמורפי והוא גם נתון לשינויים. מה שחשוב להבין זה לא מה שאנחנו רוצים, אלא מה שאנחנו צריכים. בעבור מה שאנחנו באמת צריכים, שווה לעשות פשרות.
גבולות זה חלק חשוב מהחיים. אי אפשר להגיד שבגלל שלא ברור איפה הגבול נמתח, אז צריך לחיות בלי גבולות. תחשבו טוב אילו דברים באמת קריטיים לכם בנוגע לבן/בת הזוג ושם תמתחו את הגבול. גם בדברים פחות קריטיים אפשר למתוח גבול, אבל גבול יותר גמיש.

למה כדאי לי להתפשר? סיכום.

פשרה אינה מילת גנאי. אמנם לא צריך להשתגע ולחפש רק איפה להתפשר, צריך למתוח את הגבולות בדברים מסוימים, אך גם בבחירת פרטנרים לזוגיות צריך ללמוד היכן ועל מה כן אפשר להתפשר.
מלבד זאת, אם לא תצאו צ´אנס לאנשים, איך תדעו מה אתם באמת רוצים? ויותר חשוב מכך מה אתם באמת צריכים בזוגיות?

נשמח לשמוע את דעתכם בנושא. האם אתם תומכים בכללי בפשרות? באילו מצבים אתם חושבים שכדאי להתפשר?