נס בקבוק השמן הארומטי

"אני עובדת במקום העבודה שלי כבר שלוש שנים. לאחרונה הצטרף לצוות מחלקת הפיתוח בחור חדש. כיוון שאני עובדת במחלקת השיווק, תחילה ניזונתי מחרושת השמועות שסבבה סביבו, עד שהסקרנות גברה עליי ולא יכולתי להתאפק. ביקשתי מחברה שלי במחלקת הפיתוח שתעדכן אותי מיד כשהוא יוצא להפסקת צהריים בחדר האוכל הקטן שלנו. לאחר שבוע התמזל מזלי. החברה נכנסה אחוזת עמוק אל המחלקה שלי, מחלקת השיווק, ואני הבנתי ישר את המסר. קמתי מכיסא העמדה שלי, הלכתי בנונשלנטיות לכיוון חדר האוכל, פתחתי את הדלת וחיממתי את האוכל שלי; הגיע הזמן להפסקת צהריים לא? לאחר כשתי דקות התיישבתי מולו וראיתי פלא - בחור מהמם - וחייכתי. מכיוון שאני חובבת מסאז´ השאלה הראשונה ששאלתי אותו היא: "מכיר שמנים ארומטיים? יש לי בבית שמן ארומטי בניחוח לבנדר שאני מחכה לנסות כבר המון זמן".

"מצטער, אני לא דובר עברית..."

"הוא הסתכל עליי מופתע ואמר באמריקאית מצוחצחת למשעי "Sorry, I don’t speak Hebrew. Can you say it again". באותו הרגע הרגשתי איך פניי מקבלות את צבע העגבנייה וכל מה שחשבתי עליו הוא עד כמה אני רוצה שהקרקע תישמט מתחת לרגליי. אני באמת מדברת איתו על שמנים ארומאיים מבלי לברר עליו פרט או שניים? אני מנסה להסדיר את הנשימה ולצאת מהתסבוכת שנקלעתי אליה בשלום. באנגלית רהוטה אני אומרת: "מצטערת. נעים מאוד להכיר". הוא מחייך ואומר "היי, אני דני. מהנדס תוכנה, הגעתי לא מזמן מארצות הברית ואת?". אני מסמיקה שוב ועונה "אהממ..אני אביגיל, עובדת במחלקת השיווק. קודם דיברתי על כך שיש לי שמן ארומטי בניחוח לבנדר שאני רוצה לנסות".

הנס:

"אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שדני הרגיש נבוך מאוד. "תודה שאת מעדכנת אותי", הוא אמר בנימוס האמריקאי אופייני. המשכנו את השיחה כאילו לא דיברתי על שמנים ארומטיים ועל כמה אני חובבת מסאז´ים מושבעת. הוא סיפר לי על ארצות הברית, על העלייה שעשה לפני חצי שנה ועל העברית שהוא לומד בחודש האחרון באולפן. משהו בו ריתק אותי לכיסא ומבלי ששמתי לב ההפסקה התארכה לשעה. "תגידי, עוד יומיים מדליקים נר ראשון של חנוכה. בארצות הברית מעולם לא הייתה לי תחושה של חג, את חוגגת במקרה?". אמרתי שכן ובעצם שיקרתי. רציתי שתהיה לי סיבה טובה להזמין אותו עליי ושיזכה לחג אמיתי. שמן ארומטי או לא, מבוכת ההתחלה כבר מזמן שחכה. כנראה שדני הוא נס חנוכה שלי".

"סוף הוא תמיד התחלה חדשה"

הגעתי הביתה מהעבודה וסיפרתי לשותפה שלי את מאורעות היום. "השנה אנחנו חוגגות מסיבת חנוכה בבית, שיהיה לך ברור!" אמרתי. יומיים אחר כך, מצאתי את עצמי קונה סופגניות במילוי ריבת חלב כמו שדני אוהב, במילוי שוקולד וסוכריות כמו שאני אוהבת, ובמילוי קרם וניל כמו שהשותפה שלי ובן הזוג שלה אוהבים. יום לפני כן הלכתי לבקר את ההורים שלי והצלחתי לשכנע את אימא להשאיל לי את החנוכייה העתיקה והיפה של סבא. דני הגיע והייתה מסיבת חנוכה למופת. הדלקנו נרות, ברכנו ואכלנו וספגניות ולביבות. לאחר מכן, השותפה שלי קלטה את הרמז. בן הזוג שלה והיא יצאו לדרכם והשאירו אותי לבד עם הפוטנציאל שלי. דקה לאחר שהם יצאו, דני הוציא מהתיק שלו שמן ארומאי. "לא שכחתי שדיברת על שמנים ארומאטיים" - הוא אומר בחיוך מפתה. את שאר הערב העברנו עם כוס יין, מסאז´ מפנק, ואת השאר אני אשאיר לדמיון שלכם.

גם לכם יש סיפור על נס חנוכה? החג היה מלא באור עבורכם? שתפו אותנו בסיפורים שלכם ונשמח להאיר את החג בנס...